איך ביטקוין עובד?

הסבר קצר למתחילים

ביטקוין הוא מערכת תשלומים אלקטרונית המאפשרת לפתוח חשבון ולשלוח כל סכום כסף לכל אדם בעולם, בכל זמן, ולכל מקום.

אולי כדאי שתקרא את זה שוב.

הוא נוצר כחלופה למערכת הפיננסית הקיימת. במערכת הנוכחית יש מספר קטן של בנקים גדולים ששולטים במי יכול לפתוח חשבון ואילו עסקאות אתה יכול לבצע. זה מרכז את השליטה בכסף, ואין לנו ברירה אלא לסמוך על הבנקים האלה שיפעלו בהגינות ובאחריות.

ביטקוין פותח בתגובה למשבר הפיננסי של 2007–2008 שנגרם מהריכוזיות של המערכת הנוכחית. הוא תוכנן באופן אנונימי בידי סאטושי נקאמוטו, ושוחרר בינואר 2009 כמערכת תשלומים שפועלת ללא נקודת שליטה מרכזית.

זו גם תוכנת קוד פתוח, כלומר כל אחד יכול להריץ את התוכנה ולתקשר עם המערכת.

מה שבא עכשיו הוא הסבר פשוט על איך זה עובד.

מה זה ביטקוין?

ביטקוין הוא פשוט תוכנת מחשב. אתה יכול להוריד אותה ולהריץ אותה על המחשב שלך.

כשאתה מריץ את התוכנה בפעם הראשונה, היא מתחברת למחשבים אחרים שמריצים את אותה תוכנה, והם מתחילים לשתף איתך קובץ. הקובץ הזה נקרא בלוקצ’יין (blockchain) — שרשרת הבלוקים, והוא רשימה גדולה של עסקאות.

כשעסקה חדשה נכנסת לרשת, היא מועברת הלאה ממחשב למחשב עד שלכולם יש עותק שלה. בערך כל 10 דקות, מחשב אקראי ברשת (צומת, node) יוסיף את העסקאות האחרונות שקיבל אל הבלוקצ’יין, וישתף את העדכונים עם כל השאר.

התוצאה היא שתוכנת הביטקוין יוצרת רשת גדולה של מחשבים שמתקשרים זה עם זה כדי לשתף קובץ ולעדכן אותו בעסקאות חדשות.

איזו בעיה ביטקוין פותר?

ביטקוין פותר את הבעיה של מערכת תשלומים שפועלת ללא נקודת שליטה מרכזית.

לפני ביטקוין כבר היה אפשר להעביר עסקאות הלאה על פני רשת של מחשבים. אבל הבעיה היא שאפשר להכניס לרשת של מחשבים עסקאות סותרות. למשל, אתה יכול ליצור שתי עסקאות נפרדות שמוציאות את אותו מטבע דיגיטלי, ולשלוח את שתיהן לרשת בו-זמנית.

לזה קוראים הוצאה כפולה (double-spend):

חלק מהמחשבים יקבלו קודם את העסקה הירוקה, וחלק יקבלו קודם את העסקה האדומה.

עכשיו, אם אתה בונה מערכת תשלומים אלקטרונית בלי רשות מרכזית, יש לך בעיה: לקבוע איזו מהעסקאות האלה הגיעה “ראשונה”. וזה דבר קשה לקבוע כשיש לך רשת של מחשבים שפועלים באופן עצמאי.

אז מי יחליט איזו עסקה הגיעה “ראשונה” ואמורה להיות היחידה שנכתבת לקובץ?

ביטקוין פותר את הבעיה הזאת בכך שהוא מכריח את הצמתים להחזיק בזיכרון את כל העסקאות שהן מקבלות, לפני שהן כותבות אותן לקובץ. אחר כך, כל 10 דקות, צומת אקראית ברשת תוסיף לקובץ את העסקאות מהזיכרון שלה.

הקובץ המעודכן הזה משותף אז עם שאר הרשת. הצמתים יקבלו את העסקאות שבקובץ המעודכן בתור ה”נכונות”, ויסירו מהזיכרון שלהן כל עסקה סותרת.

התוצאה היא שאף עסקה של הוצאה כפולה לא תיכתב לקובץ, וכל הצמתים מתעדכנות באופן קבוע לאותה גרסה של הקובץ המשותף.

לתהליך הזה של הוספת עסקאות לקובץ קוראים כרייה (mining), וזו תחרות כלל-רשתית שאף צומת בודדת ברשת לא יכולה לשלוט בה.

איך כרייה עובדת?

כרייה היא התהליך של הוספת בלוקים חדשים של עסקאות אל הבלוקצ’יין.

בהתחלה, כל צומת שומרת את העסקאות האחרונות שקיבלה בממפול (mempool) שלה, שהוא פשוט זיכרון זמני במחשב שלה.

כל צומת יכולה אז לנסות לכרות את העסקאות מהממפול שלה אל הקובץ המשותף (הבלוקצ’יין).

כדי לעשות את זה, הצומת תאסוף את העסקאות מהממפול שלה לתוך מְכל שנקרא בלוק (block), ואז תשתמש בכוח עיבוד כדי לנסות להוסיף את הבלוק הזה של עסקאות אל הבלוקצ’יין.

אז איפה נכנס כוח העיבוד הזה? ובכן, כדי להוסיף את הבלוק הזה לבלוקצ’יין, אתה חייב להזין את הבלוק שלך של עסקאות לתוך משהו שנקרא פונקציית גיבוב (hash function). פונקציית גיבוב היא בעצם תוכנת מחשב קטנה שמקבלת כל כמות של נתונים, מערבבת אותם, ויורקת החוצה מספר ייחודי לגמרי (ובלתי צפוי).

כדי שהבלוק שלך יתווסף בהצלחה לבלוקצ’יין, המספר הזה (או גיבוב הבלוק) חייב להיות שווה למטרה או נמוך ממנה — סף שכל הרשת מסכימה עליו.

אם גיבוב הבלוק שיצא לך אינו מתחת למטרה, אתה יכול לעשות שינוי קטן בנתונים שבתוך הבלוק ולהעביר אותו שוב דרך פונקציית הגיבוב. זה יפיק מספר שונה לגמרי, שבתקווה יהיה מתחת למטרה. אם לא — אתה משנה את הבלוק ומנסה שוב.

בסופו של דבר אחת מהצמתים (או הכורים) ברשת תמצא גיבוב בלוק מתחת למטרה, והבלוק הזה של עסקאות יתווסף לבלוקצ’יין.

ואז תהליך הכרייה מתחיל מחדש, כדי להוסיף את הבלוק הבא לשרשרת.

אז לסיכום: תהליך הכרייה משתמש בכוח עיבוד כדי לבצע חישובי גיבוב כמה שיותר מהר, בניסיון להיות המחשב הראשון ברשת שמשיג גיבוב בלוק מתחת למטרה. אם הצלחת, אתה יכול להוסיף את הבלוק שלך של עסקאות לבלוקצ’יין ולשתף אותו עם שאר הרשת.

השימוש בפונקציית הגיבוב יחד עם ערך מטרה יוצר תחרות כלל-רשתית שכל אחד יכול להתחרות בה. זה גם אומר שלאף מחשב בודד ברשת אין שליטה מלאה על הוספת עסקאות לבלוקצ’יין, וכך נוצרת רשת לשיתוף קבצים בלי נקודת שליטה מרכזית.

אף שכל אחד עדיין יכול לנסות לכרות בלוקים, זה כבר לא כדאי לעשות את זה על מחשב ביתי. הכורים משתמשים היום בחומרה ייעודית שתוכננה לבצע חישובי גיבוב כמה שיותר מהר (וכמה שיותר יעיל), ומשמעות הדבר היא שהכרייה מתבצעת היום בעיקר בידי מי שיש לו גישה לחומרה ייעודית ולחשמל זול.

מאיפה מגיעים הביטקוין?

כתמריץ להשקיע כוח עיבוד בניסיון להוסיף בלוקים חדשים של עסקאות לבלוקצ’יין, כל בלוק חדש מעמיד לרשות הכורה כמות קבועה של ביטקוין שלא היו קיימים קודם לכן. לכן, אם הצלחת לכרות בלוק, אתה יכול “לשלוח” לעצמך את הביטקוין החדשים האלה כתגמול על המאמץ שלך.

לאצווה הזאת של ביטקוין חדשים קוראים תגמול הבלוק, וזו הסיבה שהתהליך נקרא “כרייה”.

למה הקובץ נקרא “בלוקצ’יין”?

עסקאות לא נוספות לקובץ אחת-אחת — הן נאספות יחד ונוספות בבלוקים. כל בלוק חדש כזה נבנה על גבי בלוק קיים, וכך הקובץ מורכב משרשרת של בלוקים; מכאן, בלוקצ’יין.

יתרה מזו, כל צומת ברשת תאמץ תמיד את השרשרת הארוכה ביותר של בלוקים שהיא מקבלת, בתור הגרסה “הרשמית” של הבלוקצ’יין.

המשמעות היא שכורים תמיד ינסו לבנות על גבי “קצה השרשרת” הארוכה ביותר הידועה, מפני שכל עסקה שאינה חלק מהשרשרת הארוכה ביותר תהיה לא תקינה.

לכן, אם מישהו ירצה לשכתב את היסטוריית העסקאות, הוא יצטרך לבנות מחדש שרשרת ארוכה יותר של בלוקים, כדי ליצור שרשרת ארוכה ביותר חדשה שצמתים אחרות יאמצו. אבל כדי להשיג את זה, כורה יחיד יצטרך יותר כוח עיבוד מכל שאר הרשת ביחד.

התוצאה היא שהמאמץ המשותף של הרשת מקשה על כל יחיד “לעקוף” את הרשת ולשכתב את הבלוקצ’יין.

במילים אחרות, כל היסטוריית העסקאות (והכסף שלך) מוגנת באמצעות האנרגיה המשותפת של הכרייה.

איך עסקאות עובדות?

אתה יכול לחשוב על הבלוקצ’יין כעל מתקן אחסון של safe deposit boxes, שאנחנו קוראים להם פלטים (outputs). הפלטים האלה הם פשוט מְכלים שמחזיקים כמויות שונות של ביטקוין.

כשאתה מבצע עסקת ביטקוין, אתה בוחר כמה פלטים ומשחרר אותם, ואז יוצר פלטים חדשים ושם עליהם נעילות חדשות.

אז כשאתה “שולח” למישהו ביטקוין, אתה בעצם מכניס כמות של ביטקוין לsafe deposit box חדש, ושם עליו נעילה שרק האדם שאליו אתה “שולח” את הביטקוין יכול לשחרר.

למשל, אם הייתי רוצה לשלוח לך קצת ביטקוין, הייתי בוחר מהבלוקצ’יין כמה פלטים שאני יכול לשחרר, ויוצר מהם פלט חדש שרק אתה יכול לשחרר. יתרה מזו, אם לא הייתי רוצה לשלוח לך את כל הביטקוין ששחררתי, הייתי יוצר פלט נוסף בתור ה”עודף” שלי, ונועל אותו לעצמי.

מכאן והלאה, אם תרצה לשלוח את הביטקוין שלך למישהו אחר, תחזור על התהליך של בחירת פלטים קיימים (שאתה יכול לשחרר) ויצירת פלטים חדשים מהם. התוצאה היא שעסקאות ביטקוין יוצרות מבנה דמוי-גרף, שבו תנועת הביטקוין מחוברת בסדרה של עסקאות.

ולבסוף, כשעסקה נכרית אל הבלוקצ’יין, הפלטים שנוצלו בעסקה לא יכולים לשמש בעסקה אחרת, והפלטים שנוצרו זה עתה יהיו זמינים לניצול בעסקה עתידית.

איך מחזיקים ביטקוין?

כדי שתוכל “לקבל” ביטקוין, אתה צריך שיהיה לך סט מפתחות משלך.

סט המפתחות הזה הוא כמו מספר החשבון והסיסמה שלך, רק שבביטקוין הם נקראים המפתח הציבורי (public key) והמפתח הפרטי (private key) שלך.

למשל, אם הייתי רוצה לשלוח לך קצת ביטקוין, היית צריך קודם לתת לי את המפתח הציבורי שלך. כשאני יוצר את העסקה שלי, הייתי מכניס את המפתח הציבורי שלך לתוך הנעילה שעל הפלט (ה־safe deposit box). וכשתרצה לשלוח את הביטקוין האלה הלאה למישהו אחר, היית משתמש במפתח הפרטי שלך כדי לשחרר את הפלט הזה.

אז מאיפה משיגים מפתח ציבורי ומפתח פרטי? ובכן, בעזרת קריפטוגרפיה אתה יכול בעצם לייצר אותם בעצמך.

בקצרה, המפתח הפרטי שלך הוא פשוט מספר אקראי גדול, והמפתח הציבורי שלך הוא מספר שמחושב מהמפתח הפרטי הזה. אבל החלק החכם הוא: אתה יכול לתת את המפתח הציבורי שלך למישהו אחר, והוא לא יוכל לעבוד ממנו לאחור כדי לחשב את המפתח הפרטי.

עכשיו, כשאתה רוצה לשחרר ביטקוין שמשויכים למפתח הציבורי שלך, אתה משתמש במפתח הפרטי שלך כדי ליצור מה שנקרא חתימה דיגיטלית (digital signature). החתימה הזאת מוכיחה שאתה הבעלים של המפתח הציבורי (ולכן אתה יכול לשחרר את הביטקוין), בלי שתצטרך לחשוף את המפתח הפרטי שלך. החתימה הזאת גם תקפה רק לעסקה שעבורה נוצרה, ולכן אי אפשר להשתמש בה כדי לשחרר ביטקוין אחרים שנעולים לאותו מפתח ציבורי.

המערכת הזאת ידועה בשם קריפטוגרפיה של מפתח ציבורי, והיא זמינה מאז 1978 (ראה RSA). ביטקוין משתמש במערכת הזאת כדי לאפשר לכל אחד ליצור מפתחות לשליחה ולקבלה של ביטקוין באופן מאובטח, בלי צורך ברשות מרכזית שתנפיק חשבונות וסיסמאות.

בביטקוין אנחנו ממירים את המפתח הציבורי לכתובת ידידותית יותר למשתמש, וזה מה שבדרך כלל תשתמש בו כששולחים ומקבלים תשלומים.

סיכום

כדי להשתמש בביטקוין, אתה מייצר לעצמך מפתח פרטי ומפתח ציבורי. המפתח הפרטי שלך הוא מספר אקראי גדול מאוד, והמפתח הציבורי שלך מחושב ממנו. אפשר לייצר את המפתחות האלה בקלות על המחשב שלך, ואפילו על משהו פשוט כמו מחשבון. אבל רוב האנשים משתמשים בארנק ביטקוין שיעזור להם לייצר ולנהל את המפתחות שלהם.

כדי לקבל ביטקוין, אתה נותן לאדם ששולח לך אותם את המפתח הציבורי שלך. האדם הזה יוצר אז עסקה שבה הוא משחרר ביטקוין שבבעלותו, ויוצר safe deposit box חדש של ביטקוין ומכניס את המפתח הציבורי שלך לתוך הנעילה.

העסקה הזאת נשלחת אז לצומת, ומשם היא מועברת הלאה ממחשב למחשב עד שלכל צומת ברשת יש עותק שלה. מכאן, לכל צומת יש הזדמנות לנסות לכרות אל הבלוקצ’יין את העסקאות האחרונות שקיבלה.

תהליך הכרייה כולל צומת שאוספת עסקאות מהממפול שלה לתוך בלוק, ומגבבת את הבלוק שוב ושוב (עם שינוי קטן בכל פעם) כדי לנסות להשיג גיבוב בלוק מתחת לערך המטרה הנוכחי.

הכורה הראשון שימצא גיבוב בלוק מתחת למטרה יוסיף את הבלוק לבלוקצ’יין שלו, וישדר את הבלוק הזה לשאר הצמתים ברשת. כל צומת תאמת אז את הבלוק הזה ותוסיף אותו לבלוקצ’יין שלה (ותסיר תוך כדי כך כל עסקה סותרת מהממפול שלה), ותתחיל מחדש את תהליך הכרייה כדי לנסות לבנות על גבי הבלוק החדש הזה בשרשרת.

ולבסוף, הכורה שכרה את הבלוק הזה הכניס לתוכו עסקה מיוחדת משלו, שמאפשרת לו לגבות כמות קבועה של ביטקוין שלא היו קיימים קודם לכן. תגמול הבלוק הזה משמש תמריץ לצמתים להמשיך לבנות את הבלוקצ’יין, ובו בזמן מפיץ מטבעות חדשים ברחבי רשת הביטקוין.

מסקנה

ביטקוין הוא תוכנת מחשב שמשתפת קובץ מאובטח עם מחשבים אחרים ברחבי העולם. הקובץ המאובטח הזה מורכב מעסקאות, והעסקאות האלה משתמשות בקריפטוגרפיה כדי לאפשר לאנשים לשלוח ולקבל safe deposit boxes דיגיטליים.

התוצאה היא מערכת תשלומים אלקטרונית שכל אחד יכול להשתמש בה, ושפועלת ללא נקודת שליטה מרכזית.

רשת הביטקוין פועלת ללא הפסקה מאז שחרורה בינואר 2009. בשנת 2025 עיבדה רשת הביטקוין יותר מ-153 מיליון עסקאות, והעבירה סך של $25,024,554,841,978 ($25.02 טריליון)¹.

הנתונים בטבלה נכונים לתאריך שבו נשלף המקור, 22 באוגוסט 2026. למספרים עדכניים ראה את עמוד המקור.

נתוני הבלוקצ’יין חושבו באמצעות: bitcoin-iterate

מקור המחיר הממוצע: coinlore.com/coin/bitcoin/historical-data

גם תוכנת הביטקוין עצמה נמצאת בפיתוח פעיל, ויותר מ-600 אנשים תרמו לקוד מאז שחרורה². זה נובע מכך שהתוכנה היא “קוד פתוח”, כלומר כל אחד יכול לראות את הקוד ולתרום לשיפורו.

• bitcoin.pdf — Whitepaper
• github.com/bitcoin/bitcoin/ — קוד המקור